פסק-דין בתיק עת"מ 41266-04-12

בעתירה שבפניי, מבוקש להורות למשיבה 1 (להלן: " הועדה המקומית") למלא אחר ההסכמה אליה הגיעו  הצדדים, בדיון שהתקיים בפני ועדת הערר המחוזית למחוז מרכז (להלן: " ועדת הערר"), ולתת לעותרים  אישור (להלן "טופס 4") שיאפשר את חיבור החנויות שרכשו בבנין ברח' שבזי 155  בראש העין (להלן: " הבניין") לתשתיות חשמל מים וטלפון ובעקבות זאת את איכלוסם .

העובדות וטענות העותרים:

1.         קומת הקרקע בבנין היא קומת מסחר הכוללת חנויות שנרכשו על ידי העותרים. מעל קומת המסחר בנוי מגדל מגורים ומתחת לקומת המסחר בנוי מרתף חניה. בנוסף למרתף החניה נבנתה גם חניה עילית.

2.         היזם שבנה את הבניין פשט את הרגל והעותרים נאלצו להשלים בעצמם את הבניה. מזה שנים נוקט העותר 1 (להלן "העותר") בהליכים שונים מול הועדה המקומית כדי לקבל טופס 4, על מנת שיוכל להתחבר לתשתיות ולאכלס את החנות. עד כה לא צלחה דרכו. בעתירה שבפני  הצטרפו, לדרישתו של העותר לקבל טופס 4, גם העותרים 2 עד 13.

 3.        בשל סרובה של הוועדה המקומית לתת לעותר טופס 4,  הגיש העותר ערר (74/09) לוועדת הערר (היא המשיבה 2 שנמחקה מהעתירה) (להלן: " הערר הראשון").

            ועדת הערר דחתה את הערר . בחלוף שישה חודשים הגיש העותר  עתירה מנהלית (עת"מ 31485-05-10) וביקש לחייב את הועדה המקומית לתת לו טופס 4. בהמלצת בית המשפט מחק העותר  את עתירתו.

4.         ביום 1.7.10 פנה העותר פעם נוספת לוועדה המקומית וחזר על בקשתו לפצל את החנות אותה רכש משאר החנויות  ולהעניק טופס 4 לחנות  זו בלבד.

            הפניה סורבה.

            בחלוף שנה נוספת הגיש העותר ערר נוסף לוועדת הערר  (ערר 272/11) וחזר על האמור בערר הראשון  (להלן: " הערר השני").

            ביום 3.10.11, במסגרת הדיון בערר השני, הורתה ועדת הערר כדלקמן:

"על הוועדה המקומית ליזום הסדרת אישור חיבור לתשתיות לחלקים מן המבנה, בהתאם לחלוקה שנעשתה בשעתו (מגורים לחוד ומסחר וחניון לחוד). בתוך חלק המסחר... יש לאפשר חלוקה בהיתר בין החנויות והוצאת טופס 4 לכל אחת מהחנויות, בכפוף לקבלת אישורי הבטיחות הנדרשים ע"פ דין (הג"א וכיבוי אש) ואישורי תנועה ואיכות הסביבה".

5.         ביום 7.12.11 הגיש העותר  ערר נוסף (ערר 408/11; להלן " הערר השלישי").  בערר טענה הוועדה המקומית כי בהתאם לאמור  בהחלטת וועדת הערר בערר השני, על אישורי הג"א, כיבוי אש, תנועה ואיכות הסביבה, , להתייחס גם לחניון התת קרקעי, לאחר השלמתו והשמשתו.

            לחילופין, אם לא ניתן להשמיש את החניון התת קרקעי יש להבטיח את אטימתו תוך הצגת והסדרת פתרונות תנועה וחניה לקומת המסחר כולה, כחלק מהמבנה כולו. הוועדה המקומית הדגישה כי על אף שהערר הוגש על ידי העותר בלבד, יש לגבש פיתרון כולל לכל קומת המסחר.

            ביום 18.1.12 הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה ביטוי בפרוטוקול כדלקמן:

" הצדדים: העוררים יגישו תכנית חניה בקומת הקרקע או לחילופין תכנית להסדרת החניון התת קרקעי: לאישור הגורמים המקצועיים בוועדה המקומית בתוך שבועיים. הוועדה המקומית תגיב בתוך שבועיים. ככל שיהיה צורך לאחר מכן, תינתן החלטת וועדת הערר". (להלן: "ההסכמה") .

6.         לטענת העותרים הם פנו למומחה תנועה וחניה, שהומלץ בפניהם על ידי מנהל הוועדה המקומית, על מנת שיבדוק את התכניות המקוריות, שאף אושרו בזמנו, וביקשו שיערוך תסקיר חניה והתאמה לעסק שלהם.

היועץ הודיע להם במכתב נושא תאריך 26.1.12: "מצאתי שאין כל מניעה בהפעלת החניה במפלס המרכז המסחרי על פי התכנון המקורי, זאת אף לאחר תסקיר שערכתי במקום. לפי הוראות הרשות אין לפתוח ו/או להפעיל את החניון התת"ק במקום מומלץ להוסיף מחסום קשיח לפני הירידה לחניה תת"ק על מנת למנוע כניסה בשוגג לכוון החניה התת"ק. אין כל שינוי מבחינה תנועתית בכניסות וביציאות מחניון המפלס המסחרי שהן על פי התכנון המקורי המוזכר לעיל" (נספח 2 לעתירה).

            לטענת העותרים מכתבו של המומחה ממלא את חלקם בהסכמה אך הועדה המקומית מסרבת להוציא להם טופס 4, כמוסכם, חרף פנייתם אליה בכתב וחרף התרעתם כי יפנו בעתירה מנהלית לביהמ"ש.

עוד מוסיפים העותרים וטוענים כי, העותר פנה ביום 23.4.12 למנהל הועדה המקומית, האדריכל קפון, והפנה את תשומת ליבו לעובדה שהועדה המקומית אינה ממלאה אחר החלטת ועדת הערר לפיה הסכימו הצדדים כי בשלב זה יספיק אישור מהנדס תנועה לקיום חניה תת קרקעית בלבד וסגירת החניון לכניסת רכבים. לטענת העותרים מנהל הוועדה המקומית מסר כי על אף שהסכים למתכנות זו הוא עומד על כך שגם החניון יושמש.